. 4 האני המוחשי והבלתי מוחשי עד כאן ניסיתי לתאר כמה מן החרדות הנותנות ביטוי לאי בטחון אונטולוגי בסיסי . חרדות אלה מתעוררות במערכת אכזיסטנציאלית מיוחדת זאת והן פועל יוצא של מערכת זאת . כשאדם בטוח בהווייתו , אין החרדות מתעוררות באותה עוצמה או התמדה , מאחר שאין להן הזדמנות לכך . בכל זאת , גם בהיעדרו של בטחון בסיסי כזה , חייבים החיים להימשך . השאלה שיש עתה לנסות להשיב עליה היא ו מהי הצורה שלובשים יחסי אדם עם עצמו כאשר הוא נתון באי בטחון אונטולוגי . אנסה להראות כיצד משוללים כמה מאנשים אלה אותה תחושת אחדות בסיסית היכולה לעמוד בטני הקונפליקטים הפנימיים העזים ביותר ; אלא שהם חיים את עצמם כחצויים , ובראש וראשונה — לנפש וגוף . בדרך כלל הם מזהים את עצמם יותר עם ה"נפש , " פיצול זה נראה כנסיון לטפל באי הכטחון הבסיסי שמתחתיו . במקרים מסוימים זה יכול לשמש כאמצעי לחיות אתו , או אפילו כנסיון להתעלות עליו , אלא שזה נוטה גם להנצחת החרדות שבמידה מסוימת נועד להגנה כנגדן ; אמצעי זה מהווה עמדת מוצא לקו התפתחות המסתיים בפסיכוזה . אפשרות אחרונה זאת קיימת תמיד אם האדם מתחיל לזהות את עצמו באורח בלעדי עם אותו חל...
אל הספר