1 . 5 הגישה למקורות כל מחברי ספרים על נושא כלשהו בתקופת חז"ל ( אמונות וריעות , תרבות ודת , לשון וסיגנון , חברה והיסטוריה , שיטות יצירה , איסוף ועריכה , חינוך וכיוצא באלה ) נזקקים לאותם המקורות הספרותיים . הכול חייבים לסרוק את שדות היצירה של חז"ל כדי לאתר בהם פרטים לעניינם,- לנתח , לפרש , להכליל ולהגיע למסקנה "מדעית" באשר לדיעה , לעמדה , לתפיסה , לגישה , להתנהגות של חז"ל בעניין הנדון . בפני החוקר עומדות איפוא המשימות הבסיסיות : לבחור מקורות על פי תבחין המותאם לנושא המחקר ולמטרתו . למיין את המקורות , לבדוק 0 s 77 /< על סמך גירסות שונות בספרים שונים ובזמנים שונים ; ולארגן אותם על פי תוכנית מסויימת . לערוך את המקורות במובאות או כהערות , המשמשות לו אסמכתה להוכחת הנחותיו . בהתאם למטרות המחקר — להשוות את המקורות הללו עם ידיעות היסטוריות ספרותיות אחרות , קדומות או מאוחרות . מטרות המחקר והחיבור מכתיבות את המידה , את הסדר ואת ההדגשה של המשימות הבסיסיות האלה . בתחום החינוך של חז"ל נראה , שלא הרי מטרתם של ביאליק ורבניצקי , או של אליעזר זוסמן סופר , כהרי מטרתם של אסף או של שרפשטיין : ספריהם של מורי...
אל הספר