תיאודור ו. אדורנו מבט־לאחור על הסוראליזם

תיאודור ו . אדורנו מבט לאחור על הםוראליזם * תיאוריית הסוראליזם , המקובלת כניסוחה במניפסטים של ברטון וכן בספרות המשנית , קובעת יחס של זיקה בינו לבין החלום , בינו לבין הבלתי מודע , ובמידה רבה בינו והארכיטיפים של יונג , שכל אלה מצאו כביכול את שפת התמונות שלהם - המשוחררת ממידת אחיזתו של האני המודע - בקולאז'ים ובטקסטים האוטומאטיים . חלומות אמורים לנהוג באלמנטים של הריאלי בשרירות הלב של הסוראליזם . שום אמנות אינה מצווה להבין את עצמה - ואתה נוטה לסברה כי הבנת עצמה והצלחתה כמעט שאינן עולות בקנה אחד - ולכן אין צורך לקבל כתורה מסיני אותה תפיסה פרוגראמטית וגרסות מתווכיה . ממילא איתרע מזלה של פרשנות האמנות , אף זו האחראית מבחינה פילוסופית , שנאלצת לבטא את המדהים - במושגים שהיא ממשגת אותו - בעזרת המוכר מכבר , ובזה בעצם מבטלים פירושיה את הדבר האחד שצריך פירוש . ככל שיצירות האמנות מצפות לפירושן , הנה כל פירוש ופירוש , אף שלא בטובתו , בוגד בהן ומפקיר אותן לידי הקונפורמיזם . אילו היה הסוראליזם למעשה אף אוסף איורים ספרותיים וגראפיים ליונג ואפילו לפרויד , הרי שהיה חוזר לא לצורך על מה שהתיאוריה עצמה אומרת...  אל הספר
ספרית פועלים