. 6 מחשבות ופגישות ראשונות מאות אלפי היהודים , שהיגרו בשנות השמונים של המאה ה 19 ממזרח אירופה , פנו רובם ככולם מערבה , אל "העולם החדש . " המעטים , ששמו פעמיהם לארץ ישראל , ראו עצמם כחוזרים למולדת הישנה של העם , לארץ שלימוד אתריה ואהבת נופיה היו משולבים בחייו של כל יהודי מילדותו . אבל ארץ העליה שלהם לא היתה עוד ארץ התנ"ך , המשנה והתלמוד . על ארץ האבות ידעו רבות . אך מה ידעו חובבי ציון על המציאות הארצישראלית שציפתה להם , על ארץ ישראל של ימי עבד אל חמיד , מאוכלסת בקרוב לחצי מיליון ערבים ? איך התכוננו העולים לפגישה עם עם הארץ ? רווחת הדעה , כי "האבות המייסדים" של התנועה הציונית "יצאו מן ההנחה , כי הארץ היתה בלתי מיושבת . ואפילו כשהיו נאלצים להכיר , כי לא כן היה הדבר , הוסיפו לנהוג כאילו כך היה . ' " ואמנם , בתעמולה הציונית דובר לפעמים על "הארץ בלי עם לעם בלי ארץ . " יש אף מי שמייחס את האימרה הזאת להרצל . אהרון כהן רואה "במימרתו הנמלצת של הרצל על החזרת ארץ ללא עם אלי עם ללא ארץ" התעלמות הרת 2 תוצאות מן המציאות . כך כותב נחום גולדמן באוטוביוגראפיה שלו : " הניסוח הכמעט גאוני בפשטותו של תיאו...
אל הספר