עיצוב המוות בספרות הילדים של שנות ה 80 ספרות הילדים הישראלית בשנות השבעים והשמונים היא ספרות פסיכולוגיסטית , המעמידה במרכזה את הילד , לבטיו ובעיותיו , ונמנעת מהטפה לערכים חברתיים לאומיים , כזו שהייתה מקובלת בשנים שלפני קום המדינה ובשנות החמישים . גישה פסיכולוגיסטית זו 'הפשירה ' נושאים שהיו בגרר ' טאבו ' בספרות הילדים של הדור הקודם . כך לגבי היחס למין וכך לגבי נושא המוות . לא עוד העלמה והתחמקות מדיון , אלא , לעתים , חיטוט כפייתי והסברים גם למי שאינו שואל . נושא המוות בספרות הילדים אינו מועלה בהקשרים של מלחמה והגשמת ערכי הכלל בלבד , אלא גם בסוגים אחרים של אבדן . יצירות רבות עוסקות במות אם , סבא או סבתא . גם אם האבדן קשור במלחמה , ההדגש אינו על הצגה הירואית של הנופל , אלא על תגובת הילד ועל רגש השכול . עיצוב דמות האב המת משקפת שינויים בערכים החברתיים , באידיאלים ובתפישת ה ' אני . ' בספרות הילדים של שנות השבעים והשמונים האב אינו דמות הירואית , המייצגת את ערכי הלאום והחברה , אלא דמות פרטית שערכיה פרטיים ; הכאב והאבל על אברנה הם פרטיים גם אם נפל במלחמה , וברוב המקרים אין החברה שותפה להם : אב...
אל הספר