פרק ג מי מרדים את מי ? חינוך לאומי או הבלטת ה'אני' באמצעות שירי הערש אחד המאפיינים המרכזיים של שירי הערש היהודיים בגולה , וכן בתקופת היישוב בארץ , היה עיצובם הפאתטי והסנטימנטלי . ' שירי הערש נתפשו כשירים עצובים , וזאת מכמה סיבות : שעות הלילה והחושך היו אצל האם השרה שעות של חשבון נפש מחד גיסא , ושעה יפה לחנך את הפעוט לערכים מאידך גיסא . האם המנענעת ערש הייתה מבטאה את כאביה ומצוקותיה ליד מיטת בנה ( אולי מתוך הנחה , שהוא אינו מבין את הדברים ויירדם רק מכוח המצלול של הטקסט . ( לעתים הייתה מספרת על האב שנעלם והשאיר אותה 2 חסרת כול , או על פרעות שפורעים הגויים ביהודים . הכאב , שהיה מעוגן וקשור בחיי הסבל של האם , העלה לעתים גם חלומות לעתיד ותקוות לצאת מן הסבל . חלומות האם קשורים היו גם בדמות הבן שאת ערשו היא מנענעת ולציפיותיה ממנו , לכשיגדל / מוטיבים אלה , המצויים במרכזם של שירי הערש בגולה ובתקופת היישוב , נשענו על סטריאוטיפים מקובלים של דמות האשה שבבית ( אשה הלשה , התלויה בבעל ובלעדיו היא אובדת דרך . ( כמו כן ניכרת בהם תפישה סטריאוטיפית של הילד הרך , שהוא תמים וטהור , יצור חלש שיש להגן עליו מ...
אל הספר