א . חטא ותשובה צמד המושגים חטא ותשובה מהווה אחד הצירים המרכזיים בהגותו המוסרית של הרב קוק . אך מושגים אלה , השכיחים בכל ההגות המוסרית היהודית עד זמנו , מקבלים אצלו משמעות רחבה ביותר המתייחסת למישור הפרט ואף למישורי האומה , האנושות וההוויה בכלל . הרב קוק איפיין את החטא - חטא אדם הראשון , חטאו של ישראל וחטא הפרט בכלל , בייחוד בזמן המודרני - כשכחת העצמיות , כ '' אובדן האני של כל אחד , של הפרט ושל הכלל . " כלומר , במצב של חטא שוכח האדם - היחיד והעם - את איחודו עם הטבע , עם הזולת , עם עצמו ועם האלוהות . חטא משמעו כאן , במקביל למה שראינו אצל גורדון , ניכור , ריחוק , תפיסת האדם את עצמו כפרט בודד בתוך עולם של פרטים בודדים . הווה אומר : ההשקפה המפרדת : ראיית ריבוי הפרטים ולא אחדות ההוויה וקישור כל הפרטים בחטיבה אחת . מכאן נובעים , במצבו של האדם המודרני , האגואיזם , האינדיבידואליזם , אובדן הסולידריות ורגש האחריות העליונה המוטלת על היחיד בכוח היותו חלק אורגאני של אחדות ההוויה , כשרצונו הפרטי הינו חלק מרצון העולם והרצון האלוהי בכלל . מכאן גם ניכורו של האדם לאלוהיו , דהיינו : החילון , הכפירה והניהי...
אל הספר