2. תפיסת ההיסטוריה בתורתו של הרב קוק

. 2 תפיסת ההיסטוריה בתורתו של הרב קוק ההיסטוריה של האנושות מהווה , לדעתו של הרב קוק , המשך רצוף של תהליך התהוות העולם והתפתחות הטבע והחיים . תפיסתו ההיסטורית מושתתת על קיומם הנפרד של עמים ותרבויות שונים , וכל אומה מבטאת ע"י דתה את דרכה המיוחדת להשיג את ההוויה . על יסוד הנחת האחדות האלוהית של ההוויה כולה - המתגלה בבריאת העולם והאדם - מאמין הרב קוק , כזכור , בקיומה של חוקיות אימננטית להוויה כולה . חוקיות אלוהית זו מבססת את השאיפה של הנמצאים והנבראים כולם לקרבת אלוהים , להתעלות ולחזרת הכל למקורו בקודש . התגלות הקודש באחדותו הינה ההוכחה האמיתית שהמין האנושי נועד כולו להשיגה ולחיות בהתאם לה חיים מוסריים עליונים של הגשמת האמת , הצדק , המשפט והשלום . בדרך זו חייב היה האדם להוות כלי עזר לשיבת ההוויה כולה למצב של הרמוניה ואיחוד בין המרכיבים השונים והערכים שנתפסים כנפרדים ע"י הכרתו המוגבלת . אולם , כאמור , בעוונו של אדם הראשון איבדה האנושות את יכולתה  אל הספר
הקיבוץ המאוחד