ג . ערכה של ההכרה נקודה נוספת הטעונה בירור בתורת ההכרה של גורדון היא ערכו האמיתי של השכל בעיניו , לאור ביקורתו החריפה על גידולה הרב של ההכרה על חשבון החיים . מבחינה זאת כאילו מתבקש לייחס את תורתו ל"פילוסופיה של החיים" כביטוייה המרכזיים אצל ניטשה , ברגסון ותלמידיהם , ולנסות להבינה לאור זרם רעיוני זה המבוסם , כידוע , על הניגוד שבין החיים ( האינסטינקט ) והשכל . ברם : האמנם מוצדקת דיר הבנה זו ? ניתן לציין שאף בהקשר הזה ש . ה . ברגמן הבין , ואף ביקר , את תורתו של גורדון כאילו היה אחד מנציגיה של פילוסופיה זאת . הוא טען ש"בכל הזרמים של 'פילוסופיית החיים' החדישה , החל מניטשה ולא כלה בברגסון , מוצאים אנו אותו הניגוד בין ההכרה המצומצמת ובין האינסטינקט הרחב והקוסמי , " וכאשר רצה לתאר את היחס בין חוויה והכרה השתמש בתמונה הבאה , כאילו היתה "אפיינית מאוד" להשקפתו של גורדון : האינטואיציה האינסטינקטיבית אשר בה אנו משיגים את ההוויה מן הצד הבלתי מוכר , מן הצד שאנו חיים ואיננו מכירים אותו - האינטואיציה היא בבחינת "שמן למאור" להכרה . והרי אנו יכולים להמשיך את התמונה הזאת : המאור חי על חשבון השמן , וכמה שמ...
אל הספר