ב . החוויה , ה"בלתי מודע" ו"השכל הנעלם" נשאלת כעת השאלה : האם ניתן לייחס את תורתו של גורדון על ההכרה והחוויה לזרמים החדישים בפסיכולוגיה של זמנו , שניסו להבחין בנפש האדם בין התודעה ובין כוחות הבלתי מודע , והתאמצו , כידוע , להצביע על עוצמתם הרבה של הכוחות הלאימודעים בחיי האדם ? ש . ה . ברגמן ניסה לברר ולפרש את תורתו של גורדון לאור זרמים אלו . הוא הבין את תחום החוויה כתחום ה"בלתי מודע" ואת תחום ההכרה כביטוי ה"אני האנושי" הנוצר מתוך הבלתי מודע . פירושו התבסס על השוואה מפורשת בין תפיסתו של גורדון לפסיכולוגית העמקים של ק . ג . יונג . הוא סבר שניתן לציין הקבלות בולטות בין תורות אלו . ועל אף מודעותו לשוני הגדול שבין הוגים אלו מבחינת הרקע הפילוסופי והערכתם את התופעות הנדונות , הבין ש . ה . ברגמן את משנתו של גורדון בהקשר זה לאור תורתו של יונג . דבר זה בולט ביחס להבנת האני האנושי כאני המכיר בעיקרו . פירוש זה מוטעה לדעתי , ובעקבותיו נגרמו בתפיסתו של ברגמן את תורתו של גורדון , אי הבנות נוספות בפירוש נושאים חשובים אחרים , כגון תפיסת המדע והתרבות בכלל . על אף הדמיון שיש למראית עין בין החוויה אצל גורד...
אל הספר