ו . שאלת ההשגה וההכרה בתורתו של א . ד . גורדון האני התוהה על עצמו שואל קודם כל , לפי א , ד . גורדון , על הכרתו עצמה , על מקורה , מהותה , גבולותיה וסתירותיה . מהי בעצם ההכרה , וכיצד הופיעה במציאות ? א . ד . גורדון מתאר את הטבע כתהליך של התפתחות הדרגתית . תהליך זה מתקדם ועולה , שלב אחר שלב , מהטבע הדומם לצומח , וממנו לחי . בשלב אחרון זה מהווה האדם בעל ההכרה את המדרגה העליונה עד כה . ההכרה היא הסגולה המייחדת את האדם באשר הוא אדם . אולם , התהוות ההכרה האנושית היא , לדעתו של גורדון , פריו של תהליך איטי בחיי האדם , שהיה בשלבים הקודמים , כדומה לחייהם של יתר בעלי החיים , מובלע בחיי הטבע , וזרם באופן הרמוני וספונטאני , ללא הרגשה של הפרדה כלשהי בינו לבין סביבתו הטבעית . על אף שההכרה פועלת במצב זה מתוך חושיו החיצוניים של האדם ומאפשרת לו להשיג את המציאות , אין היא מבדילה את האדם ואת עצמה מיתר תופעות הטבע . על יסוד פעילות הדמיון והשכל , המאפשרים לאדם לתפוס בעולם את העצמים החיצוניים לגביו וליצור מושגים מופשטים שבאמצעותם ניתן לו להבין את העולם ומלואו על פי תבניות קבועות של זמן , חלל וסיבתיות , מגיע ה...
אל הספר