ו . א . ד . גורדון נולד בר בסיון תרט"ז ( 2 . 6 . 1856 ) בכפר טרויאנו , פודוליה ( רוסיה . ( בהיותו בך 48 עלה לארץ ישראל . הוא נפטר בדגניה א' בכ"ד בשבט 16 ( 22 . 2 . 1922 ) א - לפני העלייה : עד גיל 22 גר א . ד . גורדון בכפר הולדתו טרויאנו . היה זה איזור כפרי בו היה לו מגע ישיר וקירבה עמוקה לטבע ולאדמה הרוסית . הוא נולד בבית חרדי , קיבל חינוך יהודי ולמד בכוחות עצמו לימודי חול , שפות ( רוסית , גרמנית , צרפתית , ( מדעים והתעניין בספרות ובשירה בשפות הנ"ל . עקב החלטת השלטון הרוסי על איסור שהיית היהודים בכפרים נאלצו גורדון ומשפחתו לעבור למוהילנה , אחוזה בה ישבו עשרים ושלוש שנים . גורדון עבד שם כגזבר , עבודה שהיתה שנואה עליו בעיקר משום הריחוק מהטבע . שם גם החל לעסוק בחינוך , ראשית בחינוך ילדיו ואחר כך בקרב הנוער היהודי במקום וגם בין המבוגרים באיזור . גורדון החל לשאת דרשות של חובב ציון נלהב בשבתות בבית הכנסת . הוא דיבר על התחייה הלאומית ועל הצורך להפוך את העברית לשפה מדוברת של הנוער . מתוך פגישתו המקרית עם הספרות העברית החדשה עקב קריאת מאמרים של אחד העם , עבר גורדון מהזדהות רגשית עם חיבת ציון לה...
אל הספר