השגת שוויוניות ( equalization ) דרך אחת להימנע מן הבעיות הרבות שהמקסימיזציה מעלה אותן היא לפרש הזדמנות חינוכית שווה באורח ליברלי פחות ומילולי יותר . מכיוון שהמונחים המפורשים של שוויוניות אינם מזכירים מקסימיזציה , אפשר להבין הזדמנות חינוכית שווה כדרישה לשוויון ותו לא : להשתמש בחינוך כדי לקרב ( ככל האפשר ) את הזדמנויות החיים של בעלי עמדת הפתיחה הנחותה ביותר לאלה של בעלי היתרון הרב ביותר . כך , היקפו של עקרון ההזדמנות השווה קטן במידה משמעותית : הוא אינו מדבר על הסכומים שהמדינה חייבת להוציא על חינוך ביחס לטובים אחרים , או על חינוכו של ילד מסוים ביחס למה שהיא מספקת לילדים אחרים . זה כשלעצמו עשוי להיות ויתור ליברלי חשוב , אם גם מרומז , לדמוקרטיה . השתיקה הליברלית בשאלה כיצד לקבוע את הפצת החינוך ביחס לטובים חברתיים אחרים מותירה מקום להחלטה דמוקרטית על סדרי עדיפויות , גם אם אינה מחייבת החלטה כזאת . אבחן את משמעויותיו של עיקרון דמוקרטי כזה על ידי בחינת הדוגמה של מימון בתי ספר . על פי השוויוניות , הישגיהם החינוכיים של ילדים אינם חייבים להיות שונים באורח שיטתי או משמעותי ממאפייניהם הטבעיים או הסב...
אל הספר