מיכאל לוי / גלובליזציה ואינטרנציונליזם אחרי סופו של "הסוציאליזם הקיים באמת" - כלומר , זה של המדינות הביורוקרטיות שעוצבו על פי הדגם הסטליניסטי - היינו עדים לתמימות דעים מרשימה למדי , בין עיתונאים , בנקאים , תיאולוגים , סנאטורים , פילוסופים , אנשי מדע המדינה , כלכלנים ומומחים מכל התחומים - שהצהירו , קבל עם ועולם , בשם ההיסטוריה , השוק או אלוהים - לפעמים בשם שלושתם גם יחד - ש"מארקס מת" ( נושא ש"הפילוסופים החדשים" כבר דשו בו עד זרא במהלך שנות השבעים . ( שמאלנים לשעבר , קומוניסטים לשעבר , סוציאליסטים לשעבר , מהפכנים לשעבר , לא החמיצו את ההזדמנות לצרף גם את קולם למקהלה . " מבחינת האנושות , מארקס מת סופית . " מתי בא לעולם משפט זה - ב , 1989 השנה שבה קרסה חומת ברלין , או ב , 1991 מועד התפרקותה של ברית המועצות ? לא זה ולא זה . אין זה אלא ציטוט מדבריו של הפילוסוף הליבראלי הדגול בנדטו קרוצ'ה , ( Benedetto Croce ) משנת . 1907 אלא שהנבואה הזאת לא היתה מוצלחת במיוחד , כפי שמצדדי הליברליזם ברוסיה עמדו לגלות כעבור עשר שנים . האמת היא שכיום , כשהמרקסיזם חדל לשמש כאידיאולוגיה רשמית של משטרים ביורוקרט...
אל הספר