הקשר בין דתיותו של האדט לבין נכונותו לקבל את ילדו הטגוע מחקרים מסוימים מדווחים על קיומו של קשר כזה אך אין הם מפרידים בין דתיותו של האדם לבין משתנים אחרים הקשורים למידת הדתיות , והעשויים לספק הסברים חלופיים לקשר שנמצא . במחקרי מצאתי שנטייתם של אנשים דתיים ( יהודים וערבים ) שלא לנטוש ילד פגוע אינה נובעת מהשקפת עולם הומאנית , הרואה בכל יצור חי , ברוא אלוהים , אלא מדרכם של אנשים דתיים להתגורר ברשתות חברתיות צפופות , המאפשרות להטיל את הטיפול בילד הפגוע על אנשים שאינם הוריו . הספרות שעסקה ישירות ביחס לילד הפגוע אינה מסבירה את הממצאים שבספרי אשר מפריכים חלק גדול מהנחותיה . לעומת זאת , מאשר מחקרי את הרלוונטיות של נושאים אחרים שאינם קשורים באופן קרור להתייחסות הורים לילדים פגועים . וכך , מתקשרים הנושאים הנידונים בספר זה לסוגיות מופשטות וכלליות מתחומי הסוציולוגיה , הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה .
אל הספר