מס ' 81 y כשיו ביניהם הבה . על פי נחזור התוכנית לחלוקת הרשות שהציעה השופטת הוועידה , לבתי דין "הסמכות שונים השיפוטית וליחסים של ארצות הברית תהיה נתונה בידי בית משפט עליון אחד , ובידי ערכאות נמוכות כפי שיתקין ויכונן הקונגרס מדי פעם בפעם . " אין עוררין , וספק אם יהיו עוררין , על ההנחה האומרת שצריך להיות בית משפט אחד עליון שהוא הערכאה האחרונה . את הטעמים לכך מנינו במקום אחר , והם מובנים עד כדי כר שאין צורך לחזור עליהם . השאלה היחידה שהועלתה ביחס לזה , כמדומה , היא האם עליו להיות גוף נפרד או ענף של הרשות המחוקקת . לעניין זה נוכל להיתקל באותה סתירה שעליה עמדנו בכמה מקרים אחרים . אותם האנשים המתנגדים לכך שהסנאט יהיה בית דין להדחות , משום שהם רואים בכך עירוב סמכויות שלא כדין , גורסים , לפחות במשתמע , שמן הדין לתת את ההכרעה הסופית בכל המשפטים בידי המוסד המחוקק כולו או בידי חלק ממנו . הטיעונים או , מוטב לומר , המחשבות , שעליהם מיוסדת התנגדות זו , זה עיקרם : "בית המשפט העליון המוצע לארצות הברית , כגוף נפרד ועצמאי , יהיה עליון בסמכותו על בית המחוקקים . הסמכות לפרש את החוקים על פי חח החוקה תאפשר ...
אל הספר