מס ' 17 ן ^ שגה מסוג שונה מזו שהצגתי והשבתי עליה במאמרי האחרון אפשר \ ) להעלות אולי גם כנגד עקרון החקיקה לאזרחיה הבודדים של אמריקה . אפשר לומר שהדבר ייטה לחזק מדי את ממשלת האיחוד , ולאפשר לה לבלוע אותן סמכויות שיוריות , שיוחלט כי כדאי להשאירן בידי המדינות למטרות מקומיות . אפילו נניח את המצע הרחב ביותר לאהבת השררה שיוכל אדם בר דעת לדרוש , עלי להודות שאיני מצליח לגלות מה יוכל לפתות אי פעם את האנשים שיופקדו על ניהול הממשלה הכללית לשלול את הסמכויות הללו מן המדינות . נראה לי כי השליטה על ניהול ענייניה המקומיים של מדינה , ועליו בלבד , אין בה כדי לגרות כל כך את השאפתנות . דומה כי המסחר , הכספים , המשא ומתן והמלחמה כוללים בתוכם את כל היעדים המצודדים את נפשותיהם של אנשים שיצר השלטון מושל בהם ; ומן הדין הוא שמלכתחילה כל הסמכויות הנחוצות לאותם יעדים תישמרנה לרשות הלאומית . ניהול המשפט הפרטי בין אזרחי אותה המדינה , הפיקוח על החקלאות ושאר עיסוקים דומים בטיבם - קיצורו של דבר , כל אותם דברים שחקיקה מקומית אמורה לדאוג להם - לעולם לא יוכלו להיות נושאים שהרשות הכללית תרצה בהם . לכן קשה להעלות על הדעת ש...
אל הספר