פרק תשיעי סיםם ^ בים גם רבים מאנשי הממונות שאומנותם בכך עשויים שלא לראות בהכנסות אלא בנקים , והנפקות , ותשלומים שנתיים על חשבון אחוזות כהונה וטונטינות , וךנטות קבועות , ואת כל מיני הסדקית שבחנות . כשהמדינה נמצאת במצב תקין אין להקל ראש בדברים אלה , כשם שאין לזלזל במיומנות הנדרשת בהם . טובים הם , אך בעצם רק טובים , כאשר הם מקבלים כדבר המונח בקופסה את רישומיו של אותו סדר תקין ובנויים עליו . אבל כאשר אנשים סבורים שסידורים קטנוניים אלה אפשר שימציאו תקנה לקלקלות הנובעות מהתפרקותם של יסודות הסדר הציבורי , ומערעורם של עקרונות הרכוש , הרי בחורבנה של מולדתם יותירו מצבת עגומה , קיימת ועומדת , לתוצאותיה של פוליטיקה אווילית , ושל חכמה אווילית , קצרת ראות , צרת מוח . יהיה מי שידאג לחפות בשמה של החרות , "שם המכפר על הכול / ' על תוצאותיו של קוצר היד שמגלים המנהיגים העממיים בכל מוסדות המדינה הגדולים . אצל כמה אנשים הריני רואה חרות גדולה באמת ; אצל רבים , אם לא אצל הרוב - שיעבוד מדכא ומנוון . אבל חרות מהי בלי חכמה , ובלי מידות טובות ? הרי זו הגדולה שבכל הקלקלות האפשריות ; שכן אינה אלא איוולת , מום וש...
אל הספר