פרק מה על הדמונולוגיה , ושאר חפצי קודש של דת הגויים הרושם שעושים גופים בוהקים על כלי הראייה , אם בקו ישר אחד ואם בקווים הרבה , המוחזרים מגוף אטום או נשברים בעברם דרך גופים שקופים , יוצרים אצל יצורים חיים שאלוהים שם בהם כלים כאלה דימוי של המושא שממנו יוצא הרושם . לדמוי זה קוראים 'מראה , ' ודומה כי לא דימוי סתם הוא . 55 המילים "בכך שנשתמש בעושרנו ונחלקהו לעניים " נוספו על פי המהדורה הלטינית . . 56 ראה משלי יט ; יז . זה אלא הגוף עצמו שמחוצה לנו , באותו אופן שכאשר אדם לוחץ בחזקה על עינו נראה לו מבחוץ , ולפניו , אור שאדם זולתו אינו תופסו . שהרי אמנם אין שום דבר מחוצה לו , ורק תנועה בכלים הפנימיים , הלוחצת על ידי התנגדות כלפי חוץ , היא הגורמת לו לחשוב כך . ולתנועה שנעשית על ידי הלחיצה הזאת , הנמשכת לאחר שסולק המושא שגרם אותה , הרינו קוראים 'דמיון' וזיכרון ' וכן - בשעת שינה , ולפעמים כאשר יש חוסר איזון של מזג הכלים מחמת מחלה או אלימות - 'חלום . ' ועל דברים אלה כבר דיברתי בקצרה , בפרקים השני והשלישי . הואיל וטבע זה של המראה לא נתגלה מעולם על ידי הקדמונים שהתיימרו בידיעת הטבע , ומכל שכן לא על י...
אל הספר