פרק לז על נסים ושימושם ' נסים' מורים על מעשיו מעוררי ההתפעלות של אלוהים , ולפיכך הם קרויים גם 'נפלאות . ' ומשום שברובם הם נעשים להורות על מצוותו של אלוהים בנסיבות כאלה שבלעדיהם עשויים היו בני אדם להטיל ספק ( בעקבות חשיבתם הטבעית הפרטית ) אם ציווה אלוהים או לא ציווה דבר , הרי בכתבי הקודש הם קרויים בדרך כלל 'סימנים ' באותו מובן שבו הלטינים קוראים להם אוסטנטה ופוךטנטה , על שום שהם מראים ומורים מראש את שעומד אל שדי לחולל . לכן כדי להבין מהו נס עלינו להבין תחילה אילו מעשים הם אלה שאנשים מתפלאים עליהם וקוראים להם 'מעוררי התפעלות . ' ויש רק שני דברים הגורמים באנשים פליאה לנוכח אירוע כלשהו : האחד , שיהיה הדבר מוזר , כלומר שמעולם לא נוצר כמוהו , או רק לעתים רחוקות מאוד ; והאחר הוא , אם וכאשר נוצר , אין אנו יכולים לדמיין שנעשה באמצעים טבעיים , אלא רק ביד האל מבלתי אמצעי . ואילו כשאנו רואים איזו סיבה טבעית אפשרית לדבר , ותהיה עשיית הדומה לו נדירה ככל שתהיה - או אם גם תכופות נעשה בדומה לו , כל כמה שבלתי אפשרי הוא לדמיין אמצעי טבעי לכך - שוב אין אנו מתפלאים או מחשיבים אותו לנס . לכן אם ידבר סוס או ...
אל הספר