פרק יז איך בעתות שוויון וספקנות חשוב לכוון את מעשי האדם ליעדים רחוקים בתקופות של אמונה , מטרתם הסופית של החיים מצויה אחרי החיים . לכן אנשי התקופות הללו מתרגלים , באורח טבעי וכמעט מאליהם , לתת עיניהם שנים רבות באיזה מושא קבוע ועומד שאליו הם מתקרבים והולכים , ואט אט , בשלבים בלתי מוחשים , הם לומדים לדכא שפע תשוקות קטנוניות וחולפות , כדי שיוכלו להיטיב ולספק אותה תשוקה גדולה ומתמדת המייסרת אותם . כאשר אותם אנשים עצמם עוסקים בהוויות העולם שבים ההרגלים האלה ומופיעים אצלם . עשויים הם לקבוע לעצמם מטרה כללית וודאית למעשיהם עלי אדמות , שאליה מופנים כל מאמציהם . אין הם מתמסרים בכל יום לאיזה מושא תשוקה חדש ; אך יש להם תכניות מגובשות , שלעולם לא ילאו מלשקוד עליהן . זה הטעם לכך שלעתים כה קרובות השיגו העמים הדתיים תוצאות מאריכות ימים כל כך . התברר שתוך עיסוקם בחיי העולם הבא , מצאו את הסוד הגדול של ההצלחה בעולם הזה . הדתות מקנות לבני אדם הרגל כללי לכוון את מעשיהם אל העתיד לבוא . מבחינה זו הן מביאות ברכה בעולם הזה ובעולם הבא כאחד . וזה אחד מסימניהן הפוליטיים המובהקים ביותר . אבל ככל שאורה של אמונה הולך...
אל הספר