פרק כ על כמה מגמות המיוחדות להיסטוריונים בתקופות דמוקרטיות היסטוריונים הכותבים בתקופות אריסטוקרטיות נוטים לייחס כל מה שהתרחש לרצונם ולהליך רוחם המיוחדים של אישים מסוימים ; ואת המהפכות החשובות ביותר עשויים הם בהחלט לתלות במקרים של מה בכך . בחריפות הם מתחקים אחר הסיבות הפעוטות ביותר , ולעתים קרובות יפסחו על הגדולות ביותר בלי להשגיח בהן . היסטוריונים החיים בתקופות דמוקרטיות מגלים מגמות הפוכות בתכלית . רובם אינם מייחסים ליחיד כמעט שום השפעה על גורלו של הגזע האנושי , ושום השפעה לאזרחים על גורלו של עם . אך כנגד זה הם נותנים סיבות כלליות גדולות לכל המעשים הפעוטים ביותר . המגמות המנוגדות הללו יש להן הסבר . כאשר היסטוריונים בני תקופות אריסטוקרטיות סוקרים את זירת התיאטרון של העולם , מיד הם רואים קומץ קטן של שחקנים בולטים המנהלים את המחזה כולו . הגיבורים הגדולים האלה , התופסים את קדמת הבימה , מושכים את עיניהם ומרתקים אליהם את מבטם : בשקדם לפענח את המניעים הנסתרים המפעילים ומדובבים את הללו , שוכחים ההיסטוריונים את היתר . חשיבות הדברים שאותם מעוללים , ככל שעיניהם רואות , אנשים ספורים , מביאה אותם ל...
אל הספר