פרק יד על תעשיית הספרות הדמוקרטיה לא די שהיא מחדירה חיבה לספרות במעמדות התעשייתיים , היא מכניסה רוח תעשייתית לספרות . באומות אריסטוקרטיות הקוראים דקדקנים ומתי מספר ; בדמוקרטיות הם מרובים פי כמה ולא קשה כל כר לרצותם . התוצאה היא , שבאומות אריסטוקרטיות אין איש יכול לקוות להצלחה בלי להתאמץ הרבה , והתאמצות זו יכול שתקנה תהילה גדולה אר לעולם לא תוכל להכניס ממון רב ; ואילו באומות דמוקרטיות רשאי סופר להשלות עצמו שבמחיר זול ישיג לו מוניטין מניחים את הדעת ועושר רב . לשם כר אין הוא זקוק להערצה ; די לו שיחבבו אותו . הקהל הגדל והולד של קוראים וערגתם הנמשכת לדבר של חידוש מבטיחים את מכירתם של ספרים , שקוראיהם אינם מעריכים אותם ביותר . בתקופה דמוקרטית קורה לא אחת , שהציבור מתייחם לסופרים כדרר שמלכים מתייחסים לאנשי החצר שלהם ; הם מעשירים אותם ובזים להם . מה עוד דרוש לשואפי הבצע הנולדים בחצרות מלוכה או הראויים לחיות בהן ? הספרות הדמוקרטית לעולם היא נגועה בהמון סופרים הרואים בספרות מקצוע בלבד ; וכנגד כמה סופרים גדולים המפארים אותה תוכלו למנות אלפי תגרני רעיונות .
אל הספר