סוף דבר אני מתקרב לסיומו של חיבורי ; עד עתה , כאשר דיברתי על גורלה של ארצות הכרית לעתיד לבוא , השתדלתי לחלק את הנושא שלי לחלקים נבדלים כדי לבדוק כל אחד מהם ביתר שימת לב . עכשיו רוצה אני להקיף את הכל מנקודת מבט אחת ; הדברים הבאים יהיו מפורטים פחות , אבל ודאיים יותר . אראה כל דבר פחות בבירור , אבל את העובדות העיקריות אתאר ביתר ודאות . תייר שעתה זה יצא מכרך ענק מטפס ועולה על הגבעה הסמוכה ; ככל שהוא מגביה לעלות , נעלמים מעיניו האנשים שעתה זה עזבם ; משכנותיהם מעורבבים בבליל סמיך ; שוב אינו יכול להבחין בכיכרות העיר , ובקושי יכול הוא לציין לעצמו את הרחובות הגדולים ; אבל עינו עוקבת ביתר קלות אחר גבולותיו של הכרך , וזו פעם ראשונה הוא רואה את צורתו בשלמותה . כך אני רואה את עתידו של הגזע הבריטי בצפון אמריקה ; פרטיה של התמונה העצומה נבלעים בצל , אכל את הנושא כולו יכול אני לצייר לעצמי בבירור . השטח שארצות הברית תופסת או שלטת בו עכשיו הוא אחד מעשרים לערך מן השטח היאה למושב אדם . עם כל רחבותם של הגבולות האלה , אין להניח שלעולם יצטמצם הגזע האנגלו אמריקני בתוכם ; למען האמת , כבר הרחיק לחרוג מהם והלאה ....
אל הספר