ז. תשובה בענין שמירת הלכות טבילה

ז . תשובה כעניין ש מירת הלכות טבי לה מבוא התשובה שלפנינו , שנכתבה על ידי הרמב"ם והצטרפו אליו חברי בית דינו הקבועים , ' משלימה את תמונת האיגרת הקודמת : היא מעידה על הפרצה החמורה בשמירת הלכות נידה במקומות מסוימים במצרים באותה תקופה . השואלים מספרים כי מקצת הנשים בדמנהור ובסביבותיה אינן טובלות לנידתן , ו"מוצאות להן קצת עלילה" באומרן שבעליהן אינם מעונינים בטבילה . שאלתם היא האם הסכמת הבעל גורמת שהאשה לא תפסיד כתובתה כדין עוברת על דת . עוד הם מבקשים להורות להם כיצד ינהגו הנשים בטבילתן ( הכוונה כנראה בעיקר : אלו מקומות כשרים לטבילה . נוסח השאלה שלפנינו מקוצר . ( זמנה של התשובה אינו ידוע , אך משום סמיכות ענינה לתקנה הקודמת , הנזכרת בה , קבענוה כאן . התשובה נכתבה בערבית . חלק מהמקור הערבי מצוטט , בלוית תרגום עברי , על ידי ר' שמואל חקאן הלוי , מחכמי מצרים כ 300 שנה אחרי הרמב"ם , בתשובה ארוכה שלו בענין הטבילה בנילוס ( התשובה נזכרת ב'שיירי כנסת הגדולה' ליו"ד , סי' ר"א , סעיף י"ט בב"י . ( כתב יד של תשובת ר"ש חקאן היה בידי ר' יצחק בדאהב מירושלים , והוא הדפיס ממנו את ציטוט תשובת הרמב"ם ותרגומו במחב...  אל הספר
הוצאת שילת - מעלה אדומים