א , אי גרת השמד ( מאמר קידרש השם ) מבוא האיגרת שלפנינו , שהיא ככל הנראה הקדומה באיגרות הרמב"ם הידועות לנו , נזכרת בספרות הראשונים בשני כינויים שונים . בשו"ת הריב"ש ( ר' יצחק בר' ששת , מחכמי ספרד וצפוךאפריקה כמאתים שנה אחרי הרמב"ם , ( סי' י"א , אנו מוצאים : "מה שכתב הר"ם ז"ל באיגרת השמד שאולי החרש והמסגר היו בכלל מי שסגד לצלם" וכר . ובתשב"ץ ( תשובות ר' שמעון בר' צמח , בן דורו ומקומו הצעיר של הריב"ש , ( סי' ס"ג : "ולפי שהוגד לי כי הרמב"ם ז"ל ביאר דעתו במאמר קידוש השם שמי שיכול לצאת" וכו' . האיגרת אכן מצויה לפנינו בצורת מאמר קצר , ללא מילות פנייה אל כתובת מסוימת ( על טעם הכללתה באיגרות - ע' לעיל עמ' ט . ( ' השמד שמדובר בו , " שקרה על רוב קהילות ישראל" ( להלן ל , , ( 4 הוא בלי ספק זה אשר הרמב"ם ובני משפחתו נדדו והלכו מפניו מספרד לצפוךאפריקה , ומצפון אפריקה לארץ ישראל ולמצרים . וכך כותב ר' יוסף בר' יהודה אבן עקנין , מחכמי פאס שבמרוקו , שזכה להתחבר אל הרמב"ם בהיותו שם , בפירושו לשיר השירים " : 'צפנתי לך' - רמז לדורות השמד , שאנו מקיימים מצוות התורה תחת תגרת החרב , וכל שכן שמדנו זה , המקום י...
אל הספר