ברוריה : תנא ואשת כשעסקנו בדמותו של ר' חנינא בן תרדיון , ממנהיגי היישוב היהודי בגליל ערב מרד בר כוכבא , נראתה מעורבותה של בתו בתהליך הלמידה טבעית ופשוטה . היא למדה עם אביה והשתתפה באופן פעיל במלחמתה של תורה . האם היה זה "מנהג הגליל" המאפשר לבנות ללמוד ללא הפרעה ? קשה להניח כך . אין לנו דמות נוספת היכולה לאשש את ההשערה לכאן או לכאן . בהיעדר מקורות נובל להסתפק בהשערה הפשוטה שהיתה זו אישיותה המיוחדת שצמאה לעולם של לימוד . הגדרתה בספרות ההלכה ר' שמשון מקינון , מאחרוני בעלי התוספות , כתב בספר הכריתות : " מצאנו אשה נזכרת בברייתא חולקת עם תנאים כדין תנא . " כך גם ראשונים ואחרונים רבים , הכתירו את ברוריה בתואר "תנא" ללא שום היסוס . גם בספרי רשימות תנאים ואמוראים מונים את ברוריה כתנא , על פי הגדרתה המקצועית . אבל היא גם אשה על פי הגדרתה המגדרית . החיבור המיוחד הזה , תנא אשה , שאין כמותו בספרות חז"ל , יצר מתח עצום , אם לא בחייה הרי שלפחות בספרות אודותיה . על פי הגדרתה כתנא היא נחשבת כאחת מחכמי הדור ללא עוררין . הגדרתה המשולבת תנא אשה בעייתית והיא ניכרת במקורות שלא יכלו להתעלם ממגדרה הנשי המערבל ...
אל הספר