פרק רביעי הבוכה בשם ובמלכות כתבנית היסוד של העמידה לפני האלוהים לתפילה ההתעוורות לתפילה והמחוות הנלוות לה : קימה והשתחוות ההגדרה המושגית של התפילה היא פנייה אל האלוהים מתוך התעוררות הבאה מצד האדם . הכוונה היא להתעוררות עצמית , גם כאשר המניע הוא מצוות האלוהים להתפלל אליו בכל יום במועדים קבועים ובנוסח קבוע . תורת משה מבחינה , במסכת החוקתית הכוללת שלה , בין חוקים למצוות . החוקים הם חיובי עשייה , איסורים וכללי התנהגות שמוטלים על כל בני האדם בשווה על ידי סמכותו של השלטון הלגיטימי של העדה . המשמעות המעשית היא שהמערכת המשפטית הממוסדת של העדה כופה את החוקים על יחידיה ואינה מתחשבת בהתנגדויות מכל סיבה שהיא . המצוות , לעומת זאת , אינן נכפות על ידי העדה מפני שמטרתן אינה מושגת אלא כאשר מקיימים אותן מרצון ומביאים בהן לידי ביטוי רגשות יראה ואהבה ורצון לעשות את הטוב בעיני אלוהים ואדם . התפילה לאלוהים אינה חוק כי אם מצווה שיש לקיים אותה לשמה , כדי להביע את יראת הכבוד והאהבה של היצור ליוצרו . התעוררות עצמית היא התבטאות של צורך בזיקה לאחר . כצורך מסוג זה התפילה חדורה ציפייה להיענות , אבל מטרתה הראשונית מ...
אל הספר