מבוא סידור התפילה , מקורותיו , מטרתו והפילוסופיה שביסודו מהות העבודה בטרם היות סידור התפילה סידור התפילה הוא חיבור הלכתי . עניינו הוא נוסח תפילת הקבע בבתי הכנסת הקהילתיים , שהם בתי ההתוועדות של בני ישראל לעבודת האלוהים , כמו שציוותה התורה שבכתב : שלוש פעמים בכל יום , עם שחר , לעת המנחה ( אחרי הצהריים ) ובערב . המצווה לעבודת האלוהים חלה בסדר זה בכל הימים , אולם התורה הבדילה בין ששת ימי המעשה , אלה ימי החול שישראל מצווים לעבוד בהם לצורכי עצמם , ובין השבתות , החגים והמועדים , שהם קודש לעבודת האלוהים . בימים המיוחדים הוסיפה התורה עבודה מיוחדת לכל חג ומועד לפי עניינו המיוחד . סידור התפילה הותקן על ידי חכמי התורה שבעל פה לפי הסדר שקבעה התורה שבכתב לעבודת האלוהים במשכן , ואחר כך בבית המקדש בירושלים . עבודת האלוהים במשכן ובמקדש סבבה את הקרבת הקורבנות והמנחות על המזבח . בני ישראל הצטוו להקריב קורבנות מכמה סוגים : כדי לכפר על חטאיהם , כדי להודות על השפע ועל הברכה שאלוהים השפיע להם , וכדי להתקדש ולשמוח לפני האלוהים בסעודות של מצווה . לקורבנות נלוו הטקסים המביעים אה הכוונות הללו . בני ישראל הביאו ...
אל הספר