התמורות בפילוסופיה האויסטוטלית ההתפתחות שנידונה לעיל סבה אמנם סביב ציר המחלוקת בין תלמידי הרמב"ם למתנגדיו . אולם ברקע הפנימי התחוללה תפנית חשובה בתוך כדי הוויכוח בהבנת השיטה הפילוסופית האריסטוטלית עצמה , והיא שהאיצה לקראת ההכרעה בכיוונים שהסתמנו אצל ר' יוסף אבן כספי מזה ואצל ר' יצחק אלבלג מזה . מקורה של תפנית זו מעוגן ברקע הכללי . שיטתו האריסטוטלית של הרמב"ם נעגנה בחיבוריהם של פרשני אריסטו הערבים אל פאראבי , אבן סינא ואבן בג'א . פילוסופים אלה נטו כמו הרמב"ם ליצור את הגשר בין הפילוסופיה ובין הדת , אף כי מבחינתם היתה הכוונה לאיסלאם , והדבר הקל את מלאכתו של הרמב"ם . אולי משום כך הוא לא נתן דעתו על המפעל הפרשני של גדול פרשני אריסטו בתרבות האיסלאם , אבן רושד , שהיה בן דורו הצעיר ממנו . אולם עמדתו הפילוסופית הרדיקלית של אבךרושד העמיקה את הפער בין הדת ובין הפילוסופיה , ובמשך המאות השלוש עשרה והארבע עשרה גברה השפעתו ודחקה מפניה את השפעת קודמיו . ראוי להצביע על הקבלה מאלפת בין ההתפתחות שחלה בסוגיה זו בפילוסופיית הדת של האיסלאם להתפתחות שחלה בפילוסופיית הדת היהודית . עמדותיהם של אל פאראבי ושל אב...
אל הספר