הקדמה אילו נשאל יהודי בעשור הראשון של המאה ה 20 לאן מועדות פניו של העם היהודי , היה מן הסתם מציע כמה אפשרויות : השתלבות בתוך התרבויות הלאומיות של עמי אירופה ; הגירה למדינות שמעבר לים ; פעילות נמרצת בתוך התנועה המהפכנית העולמית בתקווה להביא לתיקון עולם . רק בודדים היו מציינים את האלטרנטיבה הציונית כאפשרות ריאלית . אך בתוקף תהפוכות היסטוריות , אירוניות של גורל , נצחון הרצון האנושי וטרגדיה שלא היתה כדוגמתה , התברר מקץ מאה שנה שמכל האפשרויות שקידמו את פני העם היהודי בראשית המאה ה , 20 שתיים היו נבחרות הגורל - ההגירה אל מעבר לים והציונות . הקמתה של מדינת היהודים שינתה את מצבו של העם היהודי מעם מיעוט לעם בעל ריבונות מדינית וטריטוריאלית , ומשינוי זה נגזרו תמורות חברתיות , פסיכולוגיות ותרבותיות . היה זה ביטוי מדהים לכוח ההתחדשות והיצירתיות של העם היהודי , במיוחד לנוכח השואה . לכן לא יהא זה מוגזם לכנות את המאה ה 20 בתולדות העם יהודי - "עידן הציונות . " במלאת מאה שנה לקונגרס הציוני הראשון ( 1997 ) יזמו אוניברסיטת ברנדיים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית ומרכז זלמן שזר בירושלים כנם רב משתתפים ...
אל הספר