שרה אוסצקי לזר עיצוב יחסי יהודים ערבים בעשור הראשון עם התייצבות גבולות 'הקו הירוק , ' לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל לשכנותיה באפריל , 1949 נותרו כ 156 , 000 תושבים ערבים בתחומי המדינה , והם היוו כ 14 % מכלל תושביה . בפני מוסדות המדינה החדשה עמד אתגר מוסרי , חברתי ובטחוני - לקבוע מה יהא מעמדו של המיעוט הערבי במדינה היהודית . ישראל ראתה עצמה מראשית דרכה כמדינה דמוקרטית והצהירה במגילת העצמאות שלה , כי תקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה . מאידך גיסא , המדינה נדרשה להגן על עצמה מפני סכנת מלחמה נוספת עם העולם הערבי ומפני עוינות אפשרית מבית . העם היהודי , שחי כמיעוט ברחבי העולם ונאבק לשוויון זכויות במקומות מושבו , ניצב עתה בעמדה הפוכה - הוא מהווה רוב במדינתו העצמאית ואילו בתוכו חי מיעוט , השונה ממנו כמעט בכל תחומי החיים - שפה , תרבות , דת , לאום , רמת חיים , רמת מודרניזציה , השכלה ושאיפות לאומיות . בפני האוכלוסייה הערבית שנותרה בגבולות 'הקו הירוק ' עמדה משימה לא פחות קשה - היה עליה לשקול ולהחליט , אם תסתגל למציאות החדשה של שלטון זר ולא אהוד שקם במולדתה , או תתנגד ותנסה ...
אל הספר