ב . מצבו של האדם לפני החטא את מצבו של האדם לפני שחטא מסביר הרמב"ם בפירושו השני לסיפור החטא ועונשו כ : ' הוא הותר לאכול מן הנעימות [ או הדברים הטובים ] ולהנות בנחת ובבטחה [ או בשלוה ' [ ( יואל , 17 דף יז ע"ב . ( תיאור זה מקביל לתיאור מצבו של האדם לפני שחטא בתשובה למקשה 1 ' וכאשר היה על שלימות מצביו ותמותם , והוא עם טבעו ומושכליו אשר נאמר בו בגללן "ותחסרהו מעט מאלוהים" [ תהילים ח 1 ו ' [ ( יואל , 17 דף טז ע"ב . ( כפי שראינו , זהו , למעשה , תיאור המצב בו נברא האדם , תיאור האדם שהוא ' בצלם אלוהים ובדמותו , ' עפ"י הפירוש שנותן הרמב"ם לניסוח הזה במו"נ א . א וב . אין הרמב"ם מזכיר כאן את הפסוק ממנו למד על מצבו של האדם לפני שחטא . אולם השימוש בפועל 'אכל' בתיאור הזה מורה שהרמב"ם רואה לנגד עיניו את בר' ב : טז 'מכל עץ הגן אכל תאכל . ' ל'כל עץ הגן' הוא קורא כאן ' הנעימות' או 'הדברים הטובים . ' מפירושו לאיוב יד : כ יודע כבר הקורא ש'גן העדן' איננו אלא מעלת השגת ה'מושכלות . ' מן העימות בין תיאור מצבו של האדם לפני החטא כאן לבין התיאור שהביא הרמב"ם במסגרת תשובתו למקשה הוא לומד שלפני החטא עסק האדם בהשג...
אל הספר