פרק חמישי איזו מין אישה ? K הלאומיות , שסיפדוה אליה את החיפוש הגברי אחר ידידות וקהילה , פנתה בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה להטמיע גם אידאלים חדשים של נשיות . היא חיזקה אותם על ידי עיצוב סמלים נשיים של האומה , דוגמת גרמאניה , בריטאניה ומריאן . הדימויים הללו גילמו הן מהוגנות הן את התחושה הקולקטיבית של מטרה לאומית . האמנות הרומנטית נקראה אל הדגל כדי לשוות ממדים חזותיים וספרותיים למוטיבים החדשים . הלאומיות - והחברה שהזדהתה עמה - השתמשו בדוגמת האישה הבתולית והענווה להמחשת המטרות המוסריות שלהן . בתהליך זה חוזקו האידאלים הבורגניים של מהוגנות , אשר חדרו אל כל שכבות החברה במהלך המאה התשע עשרה . האישה עברה אידאליזציה אך בה בעת גם הועמדה במקומה . נשים שלא התנהגו על פי האידאל נתפסו כאיום על החברה והאומה , וכמסכנות את הסדר היציב שבו היו אמורות לתמוך . מכאן נבעה השנאה העמוקה כלפי נשים כדמויות מהפכניות , שעלתה כמעט על הבוז שהחברה הממוסדת רחשה למהפכנים ממין זכר . האישה כסמל של חירות ומהפכה , 'מריאן אלי קרב / עמדה בסתירה לערכים ה'נשיים' של מהוגנות ומושרשות , ועד מהרה בויתה או הודחה ממעמדה הרם . כח...
אל הספר