פרק רביעי ידידות ולאומיות K לא ניתן לנתק את תולדות המיניות מתולדות היחסים האישיים והידידות . ההתייחסות של גברים ונשים אלה לאלה , וההתייחסות של גברים לגברים ושל נשים לנשים , לא פעלו רק להגדרת מיניותם כפרטים אלא היו נתונות גם הן ללחצי הלאומיות והמהוגנות . מוסדות לאומיים , כתב רוסו , מעצבים את הגניוס , הצביון , הטעמים והמנהגים של העם - ובדבריו אלה כיוון גם לעיצוב הטעם הטוב בבחירת ידידים . בתקופת ההשכלה הושם דגש על האינדיבידואליזם ועל האוטונומיה של היחסים האישיים . אבל בסופו של דבר הלאומיות והמהוגנות פעלו להגבלת האוטונומיה הזאת ; אין לאפשר לגברים ולנשים לבחור בחופשיות עם מי להתרועע , ממש כפי שאין לאפשר להם לפעול על פי היצרים המיניים שלהם ; יש לקבוע ולקיים אמות מידה . נדמה היה שכל מארג החברה מוטל על כף המאזניים . אלפרד קובאן אמר , שכאשר פרסה האומה את כנפיה על התרבות והפוליטיקה הפכו זכויות האדם לנחלתה הבלעדית , וכך החלו הפרט וזכויותיו להימוג . המהפכה הצרפתית סימנה את נקודת המפנה , שבה הפכה האומה ממוקד של נאמנות ( לעתים קרובות נאמנות חצויה ) לעיקרון חובק כול , ומלחמות המהפכה הצרפתית האיצו את ...
אל הספר