. 2 סמכותו של ביה"ד הקראי הצעת החוק כוללת שתי הוראות עיקריות : סעיף 1 דן בהקמתו של ביה"ד הקראי וקובע כי "שר הדתות , בהתייעצות עם המועצה הדתית העליונה של היהודים הקראים , ירכיב בית דין יהודי קראי ; סעיף 2 דן בסמכות ביה"ד הקראי המוצע , וקובע כי "על אף האמור בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) תשי"ג , 1953- יידונו עניני נישואין וגירושין בין יהודים קראים בבית דין יהודי קראי , אם אחד מבני הזוג ביקש זאת . " מגמת ההצעה היא מצד אחד לפתור את בעיות הדיון בעניני המעמד האישי של הקראים בדרך של הקמת בי"ד קראי ומאידך גיסא — ובכך שונה הצעת החוק מהצעת חוות דעת ועדת זילברג — להשאיר את המצב הקיים של שוויון בחוק כלפי כל יהודי , באופן שאף הקראים יכללו בגדר הוראות חוק חוק השיפוט הרבני , פרט לכך שביה"ד שידון בעניינם , אם ביקש זאת אחד מבני הזוג הקראים , יהא בי"ד קראי ולא בי"ד רבני . אולם הקמת ביה"ד הקראי מביאה לא רק שינוי דיוני , אלא גם שינוי מטריאלי . הצעת החוק אינה קובעת הוראה מיוחדת לעניין הדין שיחול על היהודים הקראיים בענייני נישואין וגירושין . יוצא אפוא כי סעיף 2 לחוק השיפוט הרבני , הא...
אל הספר