פרק ט . שאלת כפיפות היהודים הקראים לחוק השיפוט הרבני השאלה שהתעוררה לאור חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין , ( תשי"ג ' 1953 — היא , בראש ובראשונה , שאלת כפיפות היהודים הקראים לשיפוט הרבני . חוק זה קובע סמכות שיפוט ייחודית של בית הדין הרבניים כדלקמן : " ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היהודי של בתי דין רבניימ" . ועדת זילברג קבעה כי "יהודים" בחוק הנ"ל "כולל גם יהודים קראים כי לית מאן דפליג , חוץ ממיעוטא דמיעוטא , שהקראים הם בכלל ישראל" . הוועדה המליצה כי המצב החוקי הקיים טעון תיקון דחוף וזו לשונה : " דבר אחד ברור , ובכך איש לא יכפור , המצב הנוכחי אינו יכול להמשך בשום פנים ואופן לא לאורך ימים ולא לקוצר ימים , כי לא יתכן שצבור אנשים גדול המונה כ 8 , 000 איש יחיו ללא חוק ומשפט בענייני המעמד האישי , נישואיהם לא נישואין וגירושיהן לא גירושין ואין מי שידון ויחליט בסכסוכי האישות שלהם" . מדברים אלו משתמע לכאורה שאין ליהודים הקראיים שום סמכות שיפוטית שתדון בסכסוכי האישות שלהם ; אך , לדעתנו , טמונה בחובם הבעת דעה על המשפט הרצוי , שאין ראוי להח...
אל הספר