פרק ד / מקורות היסטוריים והלכתיים לדעות האוסרים והמתירים הקרע ההיסטורי בין היהודים ה"רבניים" ליהודים הקראים מוצא את ביטויו החריף באיסור חיתון , ' כמפורש באימרה הידועה "הקראים אינם מתאחים לעולם" וכאמור בפסק הרמ"א ? " הקראים אסור להתחתן בם ובלם הם ספק ממזרים ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור . " השאלה המתעוררת היא מה המקור והיסוד לאיסור זה , והאם יש , לפי ו . על נושא זה ראה גם מאמרי 'לשאלת מעמדם האישי של הקראים בישראלי , מהלכים אי ( תשכ '' ט , ( עמי 7 . 18 . 2 אמרה זו היא מטבע לשון מושאל מדיני הקריעה באבילות " ) ואלו קרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו" וכוי — מועד קטן , כ"ו , אי ושם , בהמשך , מפורש שאין מתאחין "לעולם , ( " וזאת בבחינת לשון נופל על לשון " ) קרעים" — "קראים . ( " יש מייחסים בטעות אמרה זו לרב סעדיה גאון ( ראה אוצר ישראל , ליהודה דוד אייזענשטיין , ערך 'קראים / כרך טי , עמי 5 ו , 2 המפנה להערות לשירי יל"ג , ( אולם י"ל גורדון עצמו , אשר ביסס את שירו "דיבור מפוצץ" על אמרה זו , כשהוא מייחס אותה לרס"ג , ציין בהערה כי אחרי כתיבת השיר נתברר לו מפי א"א הרכבי כי האמרה "מתיחסת אל...
אל הספר