22. "ארץ־ישראל העובדת" אינה קולטת

. 22 "ארץ ישראל העובדת" אינה קולטת ל"סקטור הפועלי" היה כינוי נמלץ , שמנהיגיו נהגו להשתמש בו בחג ומועד : "ארץ ישראל העובדת , " שכן הצירוף הזה סימל את הזיווג המובהק של הציונות המודרנית : "ארץ ישראל" הוא השם המסורתי , מורשתנו מן העבר כשהארץ היתה שלנו , של עם ישראל . "עובדת" הוא שם התואר של החלום הציבורי הגדול על יצירת חברה חדשה בעתיד , " חברת עובדים , " עם חדש שיהיה "עם עובד , " אדם חדש , שהאטריבוט המוסב לו — "עובד" בהטיותיו השונות — מכתיר כמעט כל מפעל של הסקטור הזה בימים ההם . יש לתת את הדעת עוד שלשמות התואר , לכינויי הסגולות ולאטריבוטים , נודעה חשיבות רבה בעת ההיא , ושלא כמו היום ושלא כמו הלך הרוח הפוסט מודרניסטי , הסבת שמות התואר לעולם לוותה בניסיון להצדיק את הכינוי או את האטריבוט . באותם ימים עדיין חיפשו קו מגשר בין האטריבוט כ"מסמן" את שם העצם או את הארגון החברתי ובין תכונת "המסומן . " בלי קו מגשר כזה , סברו הכול בעת ההיא , לא יהיה אפשר להשתמש בלשון , שכן אין לה שימוש אלא בגישור מעין זה בין המסומנים בעולמנו ובין מסמניהם . כל הסקטורים ראו חובה "לקלוט עולים , " שכן בלשון המדוברת בארץ , ...  אל הספר
מוסד ביאליק