7 ו . הסקטורים ו"התודעה השקרית" אמנם בעל המאה לא היה בעל הדעה , אבל הוא ושכמותו הלכו ושגשגו והרחיקו לכת בהגדלת הפער בינם ובין בינוני ההכנסה ודלי ההכנסה . העיקור הזמני של העמדה הכלכלית מן היתרונות הריבודיים המוקנים לה בחברות אחרות הסיח את דעת רוב יהודי הארץ מן הגידול באי שוויון הכלכלי , ולכן גם הפחית את תחושת האי צדק ואת הרצון למחאה . יהיו שיאמרו שכך טיפח המבנה הסקטוריאלי של החברה " תודעה שקרית" בקרב חברי הסקטורים השונים , בייחוד אצל חברי " הסקטור הפועלי . " התודעה השקרית נוגעת לפער בין הרגשת השותפות והאחווה השוררת בקרב חברי כל סקטור ובין הפערים " האובייקטיביים , " ההולכים וצומחים ביניהם בתוך שורות כל סקטור . השותפות הסקטוריאלית המכסה כביכול על ההבדלים הפנים סקטוריאליים , והמעלימה מחברי הסקטור את "המציאות האמתית" — היא היא "התודעה השקרית , " לדעת הטוענים טענה זאת . " התודעה השקרית" היא מושג שנידון בהרחבה לאורכה ולרוחבה של הספרות הסוציולוגית לאחר שנקרע כמעט שרירותית מן ההקשרים המרקסיסטיים , שבהם נטבע והומצא . יש לכך סיבה וטעם : מושג זה מתאר כל מסגרת חברתית המטפחת בקרב חבריה תפיסה מוטעי...
אל הספר