' פאוסטי לגיתה א אין גודרים את 'פאוסטי בשום גדר של סוג ספרותי . רגילים לכנות יצירה זו בשם ' טראגדיד / , כשם שמכנים את 'הקומדיה האלוהית' של דאנטה בשם 'אפוס . ' ואמנם מב חינה ידועה יש ב'פאוסט' מסממני הטראגדיה —מתח טראגי , סכסוכים שאינם מגיעים לפתרונם וצורה של דו שיח . כיוצא בו אתה מוצא , שצורתה של 'הקומדיה האלוהית' אפית היא . אבל שתי היצירות הללו אינן לפי הכללים , שקבעם אריסטו ביצירות ספרותיות , שכן חסרה בהן האחדות שבין חלקי העלילה . מכאן אנו למדים , שכללי הספרות ערכם יחסי בלבד , ואין לראות בהם אמות מידות מוחלטות , שבהן מודדים את ערכה של יצירה . דווקה יצירות חשובות ביותר נוטות לפרוץ את גדר הכלל הקבוע . ' פאומט' הוא בבחינת יוצא מן הכלל גם מצד דרך התהוותו . גיתה התחיל בכתיבתו במחציתן הראשונה של שנות השבעים של המאה הי"ח , המשיך בו בשנות השמונים , חזר אליו בסוף שנות התשעים ובהתחלת המאה הי"ט , ורק בשנות — 1831—1825 והוא אז כבן שבעים ושש ויותר —הצליח לתימהונו הגדול לסיימו — במידה שיצירה מעין זו ניתנת לגמירה ולחתימה . כמה סצינות גדולות ומרכזיות , שביקש להשלים בהן את שני חלקי הספר , לא כתבן , ו...
אל הספר