ההק דמה בשירי השבח ההקדמות בשירי השבח עולות בערכן לפי טעם זמננו על דברי השבח עצמם' ובמיוחד על התהילה הסתמית . כמה שירי שבח היו ליצירות בעלות ערך ספרותי קיים רק בזכות הקדמתם . * הקונבנציה המכנית' המתירה את צירופן של חטיבות שונות בתכלית' מקורה עוד ב'קצידה' הערבית הקדומה' הפותחת על פי רוב ב'נסיב' ' בלומר בדברי אהבה ובחלונות האוהב על המעון שנחרבה דורות מאוחרים יותר ראו את הצירוף כמלאכותי ויש שהתנגדו לו' לפחות להלכה " . גם משה אבן עזרא מסתייג מן ההקדמות ... ' שאינן נוגעות לעצם העניין נומחמת ההקדמה ] ייגמר חצי השיר קודם שהמשורר יגיע אל תיאור האיש המהולל ; על ידי זה ייבטל הסדר ההגיוני " ' . בצד הדאגה לאחדות השיר בכלל' נשמעת כאן טענה לזכותם של דברי השבח דווקא' שהם עיקרו של הסוג ואסור שיתקפחו מצד רושמם ומטרתם החברתית' אף אם הם מתקשרים אל ההקדמה על ידי בית מעכר' 'התחלצות / אבן עזרא מעיר בעניין ההתחלצות' כי 'המשוררים העברים השתמשו בה רק מעט ; "' מכאן הסיק דוד ילין : 'ואכן רוב שירי התהילה של משוררי ספרד מתחילים ישר' בלי הקדמות' בתהילת מהולליהם ; רק פעמים השתמשו בדרך רעיהם הערבים ' . דברים אלה...
אל הספר