פרק שישי כסף , בנקאות ושוק הון כסף הוא אמצעי חליפין . בפרק קודם הסברנו את היתרונות הנובעים מן ההתמחות ומחלוקת העבודה , והראינו כי האפשרות למימוש יתרונות אלה קשורה בחליפין — בין בני אדם וגופים כלכליים המתמחים בתחומי פעילות מוגדרים , או בין מדינות שיש להן יתרון יחסי בפעילויות מסוימות , אך לא באחרות . בשלבים ראשונים של ההתפתחות הכלכלית מתנהלים בין היצרנים חילופי סחורות . האופה מחליף את הלחם שהוא אופה בסחורות המבוקשות על ידו — מצרכי מזון אחרים , מלבושים וגם חומר גלם לאפיית הלחם . חילופי סחורות — "בךטר" בלעז — מאפשרים מימוש יתרונות של התמחות וחלוקת עבודה , אך אינם יעילים . נדרש מפגש של רצונות בין משקי הבית המתמחים בתחומי ייצור שונים — תהליך החיפוש אחרי מי שמייצר את הדרוש לי , ומוכן לקבל בתמורה את מה שאני מייצר , עלול להיות מייגע וממושך . קיימת גם הבעיה של קביעת יחסי החליפין בין כל שני מוצרים — יש לקבוע למוצר מחיר ביחס לכל מוצר אחר שבו מבקשים להחליפו . להקלת פעולתו של מנגנון החליפין יש צורך באמצעי חליפין , המאפשר לפסוח על הצורך במפגש רצונות דו צדדי ולפשט את מבנה מערכת המחירים , על ידי הגדרת ...
אל הספר