ערי הכוהנים והלוויים בבואי להעלות את הפרשה של ערי הכוהנים והלוויים , על סבך הבעיות ההיסטוריות והגיאוגראפיות , הכרוכות ברשימת הערים שביהר כא ובדה''א ו , מן הראוי להקדים הקדמה קצרה לחוקה של ערי הלוויים וערי המקלט , כפי שהיא מובאת בתורה . לפי במ' לה ( ב ח ; השווה וי' כה , לב לד ) נצטוו בני ישראל בימי שהותם בערבות מואב , כהוראה לעתיד לבוא , להפריש ללוויים לצמיתות 'ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם - ' בסך הכול ארבעים ושמונה ערים , ובכללן שש ערי המקלט - בכל נחלות ישראל , משני עברי הירדן . כדברי הכתוב שם ( במ' לה , ג : ( 'והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם , ' כלומר : 'בתי ערי הלוים היא אחוזתם בתוך בני ישראל , ' וכן 'שדה מגרש עריהם לא ימכר , כי אחוזת עולם הוא להם' ( וי' כה , לג לד . ( לעומת זאת אין ניתנים ללוויים הקרקעות הנועדים לחקלאות ; החצרים והשדות נשארים בבעלות התושבים המקומיים שאינם לוויים , ובזה נשמר העיקרון , שללוי אץ נחלה בקרב ישראל . אשר לערי המקלט , שלוש בעבר הירדן מערבה ושלוש בעבר הירדן מזרחה , הרי הן כלולות , כאמור , בתוך ערי הלוויים , ומשמשות מעין תחום אכסט...
אל הספר