כינון החינוך הציבורי בישראל והנסיגה ממנו אורית איכילוב עניינו של פרק זה הוא לעקוב אחר תהליך כינונו של החינוך הציבורי בישראל , ואחר תהליך הנסיגה ממנו , שהחל בשנות השמונים של המאה העשרים . אחת המשימות המרכזיות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הייתה יצירת מרכז שלטוני חזק , אשר ירכז את הסמכות והאחריות לכל תחומי החיים במדינה ויחליף את הגופים הציבוריים שפעלו באופן וולונטרי בתקופת היישוב . כינונו של החינוך הציבורי היה נדבך מרכזי במאמץ זה . יצירת מרכז שלטוני כזה הייתה כרוכה במאבקי כוח לא מעטים , כגון פירוק הפלמ"ח , האצ"ל והלח"י , פרשת אלטלנה וביטול הזרמים בחינוך . ראש ממשלתה הראשון של ישראל , דוד בן גוריון , דגל בכינונה של "ממלכתיות , " דהיינו , ביצירת מרכז שלטוני אשר פועל למען כלל האזרחים ומתעלה מעל אינטרסים מגזריים צרים . בן גוריון הוא שהמריץ את הכנסת ואת שרי החינוך להזדרז ולחוקק חוקי חינוך שיובילו לביטולם של הזרמים החינוכיים שפעלו בתקופת היישוב וליצירת חינוך ממלכתי באחריות המדינה ובמימונה . חוק לימוד חובה , תש"ט 1949 ( להלן : חוק לימוד חובה , ( היה מעשה החקיקה הראשון של הכנסת בתחום החינוך ....
אל הספר