סיכום קבלת החלטות היא משימה מורכבת , ארוכה ועשירה בתכנים קשים ומסובכים שיש בהם פוטנציאל גדול לעומס . שלבי המודל והמערכות התומכות אמורים לפרק את התהליך המורכב לשלבים קטנים יותר , ובכך להקל את העומס . עומס המשימה תלוי באינטראקציה מורכבת בין מרכיבי המשימה לבין מרכיביו של האדם . היחס בין העומס לביצוע דומה לעקומת פעמון , כלומר , עומס גבוה מדי ועומס נמוך מדי אינם טובים לביצוע משימות , ויש לאזן את העומס לרמה בינונית כדי לאפשר "ריצה למרחקים ארוכים , " בסיכומו של דבר עומס הוא מושג סובייקטיבי , והמחליט חייב לבחון מראש את התהליכים המצפים לו ולזהות באילו צמתים ושלבים מצפה לו עומס בקבלת ההחלטה . כך הוא יוכל להקטין את העומסים הבלתי צפויים ולהיות מוכן לקראת ההכרחיים . אם המחליט ישלוט במודל קבלת ההחלטות ובפרקי העומס וההטיה , ויחיל אותם על תהליכי קבלת ההחלטות , הוא יפתח סולם אישי משלו לדירוג עומס המשימות , ויוכל להתאים את התהליך לרמת העומס ( כמו בעומס פיזיקלי . ( להלן כמר . מסקנות מרכזיות ביחס לעומס ולמניעתו : רגשות בעוצמה גבוהה , גם אם הם חיוביים , מגבירים את העומס בזכרון העבודה , וגורמים לצמצום של מר...
אל הספר