היבטים נגד מדעיים של מדיניות בשאלה אם מדען ההתנהגות צריך ליתן דעתו על עניינים של מדיניות , אישית או חברתית , אין עדיין הסכמה כללית בקרב הקהילה המדעית . מצד אחד , רבים הם מדעני ההתנהגות השקועים מאוד בבעיות העולות בתוך ההתנהגות האנושית ( ולא רק בניסיון לתאר או להסביר התנהגות , ( והם עסוקים בתוקף מקצועם בשאלות הנוגעות בדברים שיש לעשותם בעתות מבוכה , בהקשרים שתחומם משתרע למן יחסי נישואין ועד ענייני מדיניות חוץ . מצד שני יש גורסים כי עיסוקים אלו אינם שייכים כל עיקר לעשייה המדעית גופה , ואולי אפילו נוגדים אותה . המדע , כפי שהם רואים אותו , הוא חיפוש האמת ולא חיפוש התועלת . השאלה אם האמת יכולה להועיל אינה מעניינו המקצועי של המדעז ; הוא מעוניין רק בשאלה אם אמנם זאת האמת ולא איכפת לו כיצד משתמשים בה . אם לפי המצופה יהיה שימוש לתוצאת החקירה , ישלמו לו למדען ויקנו את פרי מאמציו ; אבל העיסוק בחקירה על מנת להשיג מטרה תועלתית אינו אלא זנות מצד המוח המדעי . נקודת מבט שנייה זו נראית לי משוללת כל פרספקטיבה , ובמיוחד על תולדות המדע עצמו . אפילו המסורת של המאה השמונה עשרה לגבי המדע כעיסוק לבני טובים בשע...
אל הספר