יחסיות אובייקטיבית

יחסיות אובייקטיבית מן האמור לעיל יוצא שהערכים הם יחסיים ואף על פי כן גם אובייקטיביים , ומכאן השם יחסיות אובייקטיבית להשקפה הזאת . רק למבעי ערך אסמכתא סובייקטיבית ; היגדי ערך , ובייחוד שפיטות ערך , אומרים משהו , שאמיתותו אינה תלויה במצב הרוח שהוליד את האמירה . המשפט כי מד , שלזה סם החיים הוא לזה סם המוות , אינו מפריך כלל וכלל את התקפות האובייקטיבית של הביוכימיה , אלא אדרבא מתבסס עליה . הערכים עצמם הם עובדות בדבר סיפוקים אנושיים בפועל או בכוח . כאשר א אומר כי דבר פלוני הוא ערך בשביל ב , או מגיע למסקנה שלדבר הפלוני באמת יש ערך , הערך של אותו דבר פלוני מתייחס אל ב , או לאחרים כמותו במצבים דומים , אבל איננו מתייחס אל א שקרץ את השפיטה . שפיטת ערך , כמו כל שפיטה אחרת , TDn נעשית על ידי מישהו , ותמיד אפשר לטעון כנגד אומרה : ' זה מה שאתה אומר ' ! אבל מה שחורצת השפיטה הוא , שבדבר מה הוא , כך , בין שמישהו אומר זאת בין לאו . יש אפוא הבדל שיטתי בין מה שמוצא חן בעינינו לבין מה שראוי כי ימצא חן בעינינו , בין טעם לבין שפיטה , בין הרצוי לבין מה שראוי לרצותו , או במינוח החביב על דיואי : בין החשבה ITDS ...  אל הספר
מוסד ביאליק