נורמות התאמה ברור שהאמת עצמה אינה יכולה להיות אבךבוחן לקבלת תיאוריה . כשאנו מתבקשים לנמק את אמונותינו , אין טעם בתשובה שהן נכונות , שכן השאלה היא , כמובן , מה מביאנו לחשוב כך . אנחנו חייבים ללכת בדרך ההפוכה , כפי שטען פירס , ולהגדיר את האמת כפועל יוצא של החקירה המבוצעת כהלכה . אינני אומר שלפועל יוצא זה מתכוונים כשמדברים על האמת , אלא שמשמעות האמת אינה בגדר קריטריון לייחס לד . תכונת אמת . אנו אומרים שתיאוריה מסוימת נכונה היא , אם היא 'מתאימה לעובדות , ' הווי אומר , אם החיזויים הנעשים על יסוד התיאוריה הזאת מתקיימים למעשה . אבל אין לשכוח , כי הדרך שבה אנו תופסים וממשיגים את העובדות היא עצמה תלויה בתיאוריות הנוטלות חלק בתהליך הכרתן . ככל הנראה לי , אין כאן בהכרח מעגל קסמים ; התלות החוזרת נפכת למעגל קסמים רק אם העובדות מתכוננות מכוח התיאוריה אשר הן הובאו להוכיחה , כלומר אם העובדות חסרות גרעין הסתכלותי , ואם התיאוריה הגתה אותן ללא כל אחיזה במציאות . האמונה במעשי כשפים היתד . בלתי הגיונית לא מפני שהודתה בקיומן של אותן עובדות שהיא התיימרה , להסביר , אלא מפני שנתנה הסבר עלוב כל כך לעובדות ממשי...
אל הספר