פיזור שום מידה ממידות הנטייה המרכזיות לא תגיד לנו כיצד מתפלגים הערכים שהיא מחושבת על פיהם . חישוב סטאטיסטי האומר לנו משהו על ההתפלגות קוראים לו מידת הפיזור . הוא מפריט באופן כלשהו עד כמד . סוטים הערכים הבודדים מאחרים או מהנטייה המרכזית . ההפרטה הפשוטה ביותר היא ציון תחום ההתפלגות , רוחק הקצוות שהיא נתונה ביניהם . נותרה השאלה , איך מתפלגים הערכים בתוך התחום הזה ? אך לפעמים יש לנו טעמים להניח כי התפלגו בשווה בין הקצוות . ולפעמים נודעת חשיבות יתרה לערכים הקיצוניים דווקא : למשל , הפסד שעלול להיות לחברת ביטוח , עומס התחבורה או שיטת ההתקשרות , או התנהגות המרומזת בעיטור מפוקפק כגון 'מסדר הצניעות , סוג ב . " מידת הפיזור הרווחת ביותר בשימוש היא החישוב הסטאטיסטי הקרוי שונות . ממנה נודעת לנו ההתרחקות הממוצעת של ערכים בודדים מערכם הממוצע . מגדירים אותה בסטייה ריבועית ממוצעת מן הממוצע , כלומר ממוצע הריבוע של כל ערך פחות ריבועו של הערך הממוצע ( ההעלאה בריבוע מקנה הבלטה יתרה יחסית לסטיות הגדולות . ( מהצד השני יש לציין , שהממוצע ניתן להגדרה כערך tiwa את השונות . כדי לתת לשונות אותה מימדיות כמו לערכים ...
אל הספר